פסק-דין בתיק ע"פ 6985/05

השופט א' א' לוי:

           בכתב אישום שהוגש נגד המערער לבית המשפט המחוזי בנצרת נטען, כי באחד מימיו של חודש אוגוסט 2003, הוא ביקש מאשתו (להלן: "המתלוננת") להכין לו דבר-מה, ומשסירבה, הכה אותה מכות נמרצות בכל חלקי גופה, ולאחר מכן עזב את הדירה. כתוצאה מהתקיפה נגרמו למתלוננת חבלות, ובין היתר, קרע באחת מכליותיה.

           תחילה כפר המערער בעובדות שיוחסו לו, אולם בתום שמיעתן של ראיות המשיבה, וביניהן עדותה של המתלוננת, שינה המערער את טעמו, הודה בעובדותיו של כתב האישום, והורשע בעבירה לפי סעיף 380 בשילוב עם סעיף 382(ב) לחוק העונשין.

           הכרעת הדין בעניינו של המערער ניתנה בחודש מרץ 2004, ומאז ועד למתן גזר הדין בחודש יולי 2005, הוגשו לבית משפט קמא מספר תסקירים שערך שירות המבחן, מהם עלה כי מערכת היחסים שבין המערער לבת-זוגו הינה בעייתית, ותרמה לכך, ככל הנראה, גם חיבתו לטיפה המרה. בעקבות זאת שולב המערער בתהליך של גמילה פיזית, בו עמד בהצלחה. בחודש אפריל 2005 אושפז המערער בבית חולים פסיכיאטרי, אולם הורחק משם לאחר שנטען כי הוא תקף אחדים מעובדי המקום. חרף כל אלה, המליץ שירות המבחן להסתפק בהעמדת המערער במבחן בלבד שישולב בתהליך טיפולי.

           את ההצעה הזו דחה בית משפט קמא, ובדין נהג כך. מדובר במי שחטא בתקיפה קשה ואכזרית שגם היום אין הוא נוטל עליה אחריות מלאה. זאת ועוד, נראה כי המערער מוסיף להוות סכנה לסובבים אותו, ולראיה אותה תקיפה אלימה נוספת שיוחסה לו בעת שהיה מאושפז.

           במצב זה היה מצווה בית המשפט המחוזי לשים את הדגש בענישתו של המערער על מטרות הגמול וההרתעה, ועל כן משגזר לו 10 חודשי מאסר בלבד ו-6 חודשים מאסר על-תנאי, לא זו בלבד שאין בעונש זה חומרה כלשהי, אלא שהוא אף נוטה לקולא.

           הערעור נדחה.

           המערער יתייצב לשאת בעונשו במזכירות בית המשפט המחוזי בנצרת ביום י' בכסלו תשס"ו (11.12.05), עד לשעה 11.00. הערבויות שניתנו על ידי המערער יעמדו בעינן, עד להתייצבותו לשאת בעונש.

           ניתן היום, כ"ח בחשוון תשס"ו (30.11.2005).

ש ו פ ט                                            ש ו פ ט                                      ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /שב התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: